מי שרואה את אליפות אירופה מבין כמה הקליעה היום זה הדבר הכי חשוב במשחק. מי שמסתכל לעומק ומנתח כל זריקה מבין מהר מאוד איזו נבחרת שומרת ואיזו נבחרת מבלפת. אנחנו יכולים לראות איך המדדים הכי מעניינים הם הזריקה החופשית הנמדדת באמצעות אחוזים. כך אנחנו רואים את ההשוואה מול נבחרת מקבילה. את אותו הדבר אנחנו רואים לגבי זריקות תחת לחץ זמן או לחץ יד שומר ביחס לנבחרת המקבילה. בעייני ולפי דעתי, רק פה נמדדת ההצלחה של נבחרת יחסית לנבחרת אחרת כל עוד נצא מנקודת הנחה שהשונות במשחק, למשל ריבאונד או איבודים, הם כמעט שווים בין הנבחרות.
יש הבדל רב בין סוגי הזריקות והמיפויים שלהם בין הנבחרות. אבל דבר אחד יש חד משמעי לכל נבחרת וזה זריקות לבד!
בתור מאמן כדורסל, אני חייב להחמיא למאמן נבחרת ישראל בכדורסל. הוא נותן הרבה אופציות לטובת מצב של קליעה. מצד שני אני פחות מחמיא לשחקנים שעומדים לבד והכדור לא נכנס. למה נבחרת ישראל, שאמורה להיבנות סביב קליעה, מגיעה להמון מצבי קליעה מצד אחד. אבל לא מצליחה לממש אותם מצד שני?
למה השחקן \ קלעי הישראלי של נבחרת ישראל בכדורסל מקבל זריקה נוחה מאוד ולא קולע כמו המתחרה מאירופה?
מה ההבדל בין שיטת האימון כאן בארץ לבין דרך האימון באירופה?
דילוג לתוכן