הייתי שמח ששחקנים מאמנים ואנשי ניהול יגיבו ויביעו את דעתם במספר שאלות שיש לי על מה שיש בקליעה היום ואיך זה יראה בעתיד.
מהניסיון שלי כשחקן של 20 שנים ומאמן מעל 10 שנים יצא לי לראות משני הכובעים, איך באימון כדורסל עובדים על קליעה לסל. מהשלב שהשחקן נמצא במועדון עד לשלב בו השחקן נכנס לעולם הבוגרים. ואז בדרך כלל, השחקן נשאר כמעט לבד והכל תלוי רק בו.
כיום, אני עובד עם כל הגילאים וכל הרמות בנושא הקליעה לסל. עוברים אצלי שחקנים מכל המועדונים בישראל ושחקני נבחרת ישראל. מכולם אתה שומע אותו דבר באימוני כדורסל לגבי הקליעה במועדונים.
ברוב המקרים, אין קו אחיד וברור לגבי דרך הקליעה. רוב ההערות שמעירים לא קשורות ללימוד הקליעה ( למשל להשאיר יד אחרי הזריקה, למה הכדור לא מסתובב לך ועוד ). לא מעניקים לימוד בסיסי מהגילאים הצעירים עד לנוער.
על מה אתם שמים את האצבע?
אנחנו רואים את אליפות אירופה מבינים עד כמה הקליעה היום היא הדבר החשוב ביותר במשחק. מי שמסתכל לעומק ומנתח כל זריקה, מבין מהר מאוד איזו נבחרת שומרת ואיזו נבחרת מבלפת. כולנו רואים שהמדדים הכי מעניינים הם בזריקה חופשית הנמדדת על ידי אחוזים. לעומת נבחרת מקבילה וזריקות תחת לחץ זמן או לחץ יד שומר ביחס לנבחרת המקבילה. בעייני ולפי דעתי, רק כאן נמדדת ההצלחה של נבחרת. אם נצא מנקודת הנחה שהשונות במשחק, למשל ריבאונד, או איבודים הם כמעט שווים בין הנבחרות.
אני מזהה שיש הבדל גדול בין סוגי הזריקות והמיפויים שלהן בין הנבחרות. אבל דבר אחד חד משמעי יש לכל נבחרת והוא זריקות לבד!
למה נבחרת ישראל שאמורה להיבנות סביב קליעה, מגיעה להמון מצבי קליעה (ופה אני רוצה דווקא להחמיא למאמן כי זה תפקידו לתת את האופציות ופחות להחמיא לשחקנים שעומדים לבד והכדור לא נכנס)
למה השחקן \ הקלעי הישראלי מקבל זריקה נוחה מאוד ולא קולע כמו המתחרה מאירופה?
שאלות לגבי אימון כדורסל עבורם אשמח לשמוע תשובות ודעות שונות:
מה מלמדים בקורס מדריכים \ מאמני כדורסל היום?
האם יש קווים ברורים בקליעה?
למה לא רואים זריקות אחידות לפי המנהלים המקצועיים השונים?
האם אפשר לדעתכם להגיע ליישור קו אחיד לרוחב מועדון שלם?
דילוג לתוכן