כיס הקליעה הוא המקום אליו אמשוך את הכדור ממסירה שקבלתי או מכדרור שלי שאני מבצע. כמעט מאה אחוז מהזריקות יתחילו מאותו המקום. רוב ההערות שאני שומע ורואה הן לגבי העובדה שהכיס גבוה וקצת בחוץ (ראו תמונות עם דוגמאות בהמשך למטה).
אני באמת לא מבין מה אנחנו, מאמני הכדורסל עושים ואיך השחקנים לא מבינים היגיון כל כך פשוט שאדבר עליו עכשיו.
כיס קליעה גבוה:
יתרון – הוא מאוד קרוב למקום שאשחרר את הכדור מה שמאפשר לי לייצר מהירות. כיס קליעה גבוה מתאים אולי ורק אולי לשחקנים גבוהים למשל בזריקת עונשין.
חיסרון – הוא רחוק מהרצפה ומהדריבל. הוא מייצר לנו פחות מומנט, פחות כח וטווח. כמו כן מדובר ביציבה פחות טובה. משקל הגוף נוטה קדימה וגורם לפעולות לא רצויות באגן. ישנה גם אפשרות שהוא יפגע לשחקן בקשת (לא תמיד).
כיס בחוץ:
יתרון – אין!
חיסרון – הוא קרוב למגן. רע ליציבה שלנו. הוא יגרום לבעיות אגן קשות מאוד. חוסר טווח ודאי. הוא מייצר כדורים שטוחים בלי קשת. קשה מאוד להוריד כדור לרצפה במצב כזה ועוד.
כיס נמוך (מתחת לפופיק ולא מתחת לבטן, זה יהיה נמוך מידי):
יתרון – מרכז כובד היציבה מדויקת וטובה. שמירה על הכדור קרוב לגוף . קל לנו מאוד במצב הזה להוריד כדור לרצפה. הוא מאפשר לשנו לייצר הטעיות יעילות וטובות לפני כדרור. הוא מאפשר לנו שליטה טובה יותר בקשת וניצול מירבי לטווח הקליעה.
חיסרון – הכיס הנמוך פחות קרוב לשחרור הכדור והוא קצת פחות מהיר מהכיס הגבוה.
אחד הדברים המורכבים יותר בכיס הקליעה הוא ה"פאזל המפרקי" שחייב ליהיות מושלם. המפרקים חייבים להיות בתנוחה אופטימלית כדי לא לגרום ללחצים מיותרים וכדי לייצר נוחות מירבית.
לסיכום:
אני מאוד ממליץ על כיס נמוך כמו בתמונה למטה ולא על כיס אחר. בסופו של יום, האיכות תמיד תנצח מהירות. רק הקלעים הגדולים צריכים לדעת להרים קליעה ממסירה גבוהה ולא מכיס גבוה!! ( תקראו שוב את המשפט חשוב מאוד להבין ). עקרון מנחה וחשוב מבחינתי הוא לא לזרוק מהר על חשבון האיכות והדיוק.
דילוג לתוכן