מדובר בנושא חשוב מאד לדעתי ולכן אנסה לעשות קצת סדר. אשמח כמובן להתייחסות וכל תגובה מצדכם. אבחון קריסת ברכיים הוא הדבר החשוב ביותר, למה התופעה קיימת? איך היא משפיעה ומה יהיו ההשלכות שלה קדימה לתוך המשחק של השחקן.
בתמונות בהמשך למטה, אנחנו רואים זריקות עונשין. שם התופעה פחות חשובה כי הדבר היחיד המעניין זאת התוצאה, שיהיה סל ואין מקום בכלל לטכניקה.
נתחיל בקט סל ובלימוד הרגליים מול הסל. בעיני הלימוד לא נכון אלא הנחיתה שתהיה מול הסל. בגיל הזה, יהיו לנו המון זריקות מעמידה (קאץ אנד שוט) ולכן התרגול של הנחיתה הוא קריטי. לא רק לקליעה אלא לסיומות, יציאות וכו.
ילדים
נעבור לילדים, שם נתחיל לקבל יותר זריקות מתנועה. מאוד חשוב לזרוק את הכדור שהאגן מול הסל. חשוב לנסות כמובן תמיד לנחות אגן לסל. אם האגן נזרק לצד זה יעיד על חולשה ביציבות מפרק האגן של אותו ילד. זה בסדר גמור הרי הוא ילד. מאוד מומלץ בגיל הזה לחזק את האגן על כל מרכיביו. כולל גב תחתון והמון תרגילי יציבה . יש חשיבות גדולה בלימוד סגירות רגל רגל או רגל שתיים לחזרתיות של אותו שחקן. משלב זה וקדימה, מתחיל ליצור שרשרת שלילית או חיובית תלוי בנו המאמנים.
נוער
אצל הנוער, נכנסת לנו גם הקליעה מכדרור פלוס מבלימות אחרי ריצה מהירה. אם עשינו עבודה טובה, כל הבלימות שלנו לא יראו כמו איך שדוראנט עומד בתמונה. אלא אותם בלימות יגיעו מהאגן ולא יירדו למטה ולמטה עד הקרסול. דבר נוסף וחשוב מאוד הוא להבין איפה יהיה כיס הקליעה. משם מגיע איזון הגוף או עזרה לחוסר איזון בגוף שהתבטא בשרשרת השלילית בבריאות השחקן ולא ביכולות שלו.
איך אפשר למנוע?
יותר ויותר זריקות בגיל הזה יהיו גם עם מגע או עם כדרוריי בריחה מכל הסוגים. שם העומסים ייגדלו ואם עשינו עבודה טובה, השחקן יידע לבלום נכון. הוא ידע להוציא קליעה יציבה ואפילו לנחות מושלם. בנוער חייבים לעלות את העומסים בבניית הבטן גב ומפרק הירך. זאת כדי להתמודד עם היציאות החזקות מהמקום פלוס הבלימות המפתיעות ועליית המדרגה במגע בין שחקנים. מספר החזרות באימון גבוה מאוד והאימפקט מהרצפה, אם לא יהיה נכון יהיו לזה השלכות בפציעות כאלו ואחרות.
חשוב לציין ששחקן נוער כמעט ומגיע לשיא הבשלות מבחינה גופנית ומשקל, מה שמוסיף על העומס.
בבוגרים, ככל שהרמה גבוהה יותר ולא עשינו עבודה טובה בבניה של מפרק האגן, הסיכון לפציעה קשה מאוד גבוה. עבודה טובה תביא את השחקן קרוב מאוד ליכולות האופטימליות שלו מבחינה אתלטתית. ואם הלבשנו נכון את הכדורסל קיבלנו שחקן עם יכולת בלימה, יציאה מהמקום, נחיתה ועוד ברמות הגבוהות.
לסיכום, אני מקווה שהבנו מאיפה מגיעה הבעיה ומה ההבדל בין התמונות. אנחנו חייבים לדעת איך מונעים מילד להגיע למצב כזה. בקשר לדוראנט, רק תחשבו כמה הוא רחוק בעייני מהיכולת האופטימלית שלו מבחינה גופנית.
דילוג לתוכן