זריקה לסל

One motion / two motion

מה ההבדל בינהם ולמה צריכים אותם?

בשנים האחרונות, סטף קרי הכניס מחדש לתודעה שלנו, חובבי ושחקני הכדורסל, את המושג וואן מושיין שוט שוב ושוב. זריקה לסל בתנועה אחת ללא עצירה מכדרור. תנועה על חסימות וקבלת כדור ושחרור.
אז מה ההבדל? במכה אחת אני יורד ועולה יחד עם הכדור. עם קבלת המסירה אני "טוען" את הגוף יחד עם הכדור ועולה יחד איתו, עד לשחרור מלא של הכדור מכף היד שלי.
בשתי מכות, מפרק הכתפיים עולה למעלה בזמן שהגוף יורד למטה. וכך למעשה, אני "רודף" אחרי הכדור עם הגוף שלי, עד ללחיצת כתפיים ושחרור מלא של הכדור בכף היד שלי.
כמובן שיש השהייה של הכדור או עצירה מוחלטת בכיס היציאה שלי. כיס יציאה = המקום ממנו הידיים שלי יוצאות מהגוף לכיוון הסל – בשתי מכות.

מי צריך מה?

ברוב המקרים, הרכזים ששולטים בצורה מושלמת בכדרור שלהם, יזרקו לסל במכה אחת. סטף קרי למשל, רכז שיזרוק תמיד שתי מכות. ווילבקין או מייק גיימס שצריכים את הגובה בשביל היציבה שלהם, יזרקו שתי מכות.
"הקלעים הטהורים" אני קורה להם, יזרקו תמיד שתי מכות. בגלל התנועתיות שלהם המצריכה יציבה טובה יותר. בגלל מצבי גוף קיצונים שצריך להשתלט על הגוף ולהוציא קליעה טובה. גבוהים שמקבלים ידיים גבוהות קרוב לצבע ועוד דוגמה אחת, היא שחקנים עם מסה שרירית גדולה ויכולת מוטורית נמוכה. שחקנים כאלה, יהיו חייבים לזרוק שתי מכות לוויסות הכח שלהם.

כל זה מתייחס עד עכשיו לשחקנים מקצוענים

לגבי מחלקות נוער ופיתוח שחקן צעיר, לא הייתי ממליץ אף פעם ללמד שתי מכות. בגלל הסיבה הפשוטה שילד חייב כח ומומנט. ילד הוא כמו פלסטלינה עם הזדמנות טובה מאוד לעצב אותו ולהטמיע זריקה נכונה לסל לאורך שנים קדימה. הסיבה השלישית היא – מי שיידע לזרוק מכה אחת נכון מבחינה מכנית, יהיה לו קל לעבור לשתיים מאוד מהר ובטבעיות.

לסיכום:

עולם הקליעה המודרני נמצא במכה אחת. עולם הכדורסל נמצא בשליטה אדירה בגוף ובכדרור, מה שנקרא, הטעיות קומבינציה למינהם. מכה אחת חד משמעית, תגדיל לכם את הטווח לא בטוח את הכח, מכה אחת מתאימה לכולם. שתי מכות ממש לא!
לא הייתי ממליץ ללמד ילדים מתחילים, לפחות עד גיל 16 שתי מכות מהסיבות שכבר רשמתי.
דבר מאוד חשוב שחייבים לדייק אותו הוא שלא מעניין מה גובה כיס היציאה שלכם. מה שחשוב הוא באיזה זווית תצאו ממנו כלפי הזריקה הסל!